הכלב המשלשל

שלשול מוגדר כשינוי במוצקות, תדירות או נפח הצואה.

 השלב הראשון באבחון הסיבה לשלשול ובטיפולו היא סיווגו לשלשול אקוטי או כרוני.

שלשלול אקוטי

הינו שלשול שנמשך פחות משבועיים. לרב זהו שלשול קל ללא השפעות סיסטמיות. לכן, הטיפול בו הוא טיפול סימפטומטי- שמירה על הידרציה (מניעה של התייבשות) ודיאטה מתאימה (מזון קל לעיכול ודל שומן). לעיתים יש צורך במתן אנטיביוטיקה ו/או טיפול כנגד פרזיטים שונים של מערכת העיכול.

ישנם גורמים ומצבים יוצאים מן הכלל אשר מחייבים איבחון יותר מעמיק וטיפול יותר אינטנסיבי גם במצבים של שלשול אקוטי. בין אלו נמנים מצבים בהם ישנה התדרדרות סיסטמית- חום, דיכאון, התייבשות או במקרים בהם השלשולים הינם דמיים. מקרים ויראליים כגון פרוו וכלבלבת, הרעלות שונות ודלקות מעיים כגון hemorrhagic gastro enteririts גם הם מחייבים התיחסות שונה.

שלשול כרוני

הינו שלשול ממושך קבוע או כזה אשר חוזר לסירוגין. מקרים אלו לרב לא יגיבו בצורה טובה לטיפול סימפטומטי. במקרים אלו יש צורך באיבחון מעמיק- הכולל בדיקות דם מקיפות, ולעיתים בדיקות נוספות כגון אולטרא-סאונד, ביופסיות ואנדוסקופיה.

הגורמים לשלשול מסוג זה כוללים בעיות בתפקוד הלבלב, דלקות כרוניות של מערכת העיכול, גידולים שונים, מחלות הורמונליות ועוד.

במקרים אלו חשוב לבצע סיווג נוסף המבדיל בין שלשול שמקורו מהמעי הדק לבין שלשול שמקורות מהמעי הגס.

בכל מצבי השלשול מומלץ ליצור קשר עם הוטרינר המטפל על מנת להעריך את חומרת המצב והצורך בהמשך איבחון וטיפול.