מאת: ד"ר שלמה עמיאל

עינת מטלון, האמא המחליפה של הגוזלים והיונקים בביה"ח לחיות בר מטפלת מסביב לשעון בשתי גורות דרבנים יתומות, שאימן נדרסה בתחילת החודש בצפון הארץ. השתיים זוכות להנקה צמודה, מתכרבלות עם בובת אלף שעירה ומתרוצצות בסלון המשפחתי. בחודשים הקרובים יוחלט האם להשיבן לטבע

 ההגעה לעולם של שתי גורות דרבנים בתחילת החודש החלה בטראומה קשה. נקבת דרבן מצוי בהריון נפגעה ככל הנראה מרכב בשעת לילה מאוחרת בכביש בסמוך לפקיעין ומתה מהפגיעה.

"קיבלנו קריאה בסביבות אחת עשרה בלילה על דרבן שנדרס בסמוך לפקיעין. גם המשטרה הוזעקה למקום וכשהגעתי לזירה, המחזה לא היה נעים. הדרבנית קיבלה מכה בצידי הגוף, הבטן שלה נפתחה ומתוכה יצאו שני גורים", מספר עופר יעקב, פקח רשות הטבע והגנים. "הן כבר היו צריכות להיוולד כי הן היו עם עיניים פקוחות וקוצים קטנים. חבל הטבור היה עדיין מחובר אליהן, אז פשוט ניתקתי אותו ולקחתי אותן אלי. הן היו חייבות טיפול רפואי דחוף".

​

 מעט אחרי חצות, הגיע יעקב עם צמד הגורות למרפאתו של הווטרינר ד"ר שלומי עמיאל במושב שבי ציון, מרחק של כ-30 ק"מ מהנקודה בה נדרסה אימן. "הן הגיעו במצב של שוק ותת-חום. זה היה לילה קר במיוחד וכל דקה חשובה בטיפול בגורות, במיוחד אחרי פגיעה כה קשה מרכב", מספר ד"ר עמיאל. "אחרי בדיקה גופנית הן נמצאו ללא פגיעות. קשרתי להן את חבל הטבור ודאגנו לחמן אותן היטב".

 את הלילה בילו עמיאל ויעקב בטיפול בגורות ובהנקתן בתחליף חלב. במשך כיומיים שהו השתיים במרפאתו של עמיאל ואז הועברו לביתה של עינת מטלון בראשון לציון. מטלון, שעובדת במרפאת בית החולים לחיות בר, מהווה למעשה אמא מחליפה לכל הגוזלים והגורים היתומים שזקוקים לטיפול מסביב לשעון.

​

 "כשהן הגיעו אלי בהפתעה, ידעתי שהחיים בבית הולכים להשתנות בחודשיים הקרובים. זה כמו תינוק חדש שמגיע וכולם צריכים להתאים את עצמם לסדר היום שלו", מסבירה מטלון במרפאת בית החולים.  

יש גם אבא מאמץ - בובת אלף שעירה

​

בימים הראשונים, מין הגורות עדיין לא היה ידוע, אך מטלון שיערה כי מדובר בשתי נקבות ורק השבוע, התגלה כי אכן מדובר בשתי שובבות קוצניות. מאז שהגיעו השתיים, הן שוהות בכלוב האישפוז במרפאה בשעות היום, כשמטלון משגיחה עליהן מקרוב. לפני שהיא מעניקה להן מזון, היא מוציאה את אחת מהן בזהירות מהכלוב ומניחה אותה על המשקל. "הקטנה הזאת שוקלת 390 גרם והיא עולה יפה במשקל ", היא אומרת. "יש ביניהן הבדל בגודל. האחת קטנה יותר, השנייה גדולה יותר ושוקלת 460 גרם, אך כרגע ניתן להבדיל ביניהן בעיקר בזכות המשקל. לכל אחת יש אופי משלה".

 לדבריה, חשוב לשקול כל דרבנית לפני ההאכלה, כדי לדעת שהמזון שהיא מקבלת מתאים ומזין. לאחר השקילה, מטלון מנקה את אזור הטבור של כל גורה עם חומר חיטוי. "יש הרבה פעולות שדומות לטיפול בתינוק שזה עתה נולד", היא צוחקת. אחת הגורות לא מחבבת את העובדה שידיים אנושיות מטפלות בה ומשמיעה צווחות קולניות ומוחזרת בחזרה לכלוב האישפוז. "בשעות היום הן שוהות איתי במרפאה, אבל העבודה לא מסתיימת. כי הן באות איתי הביתה".

​

 בקבוקי חלב מיוחדים וחלב מוצאים אחר הכבוד מהמקרר במרפאה, מטלון לוקחת את ציוד ההאכלה ואת כלוב הנשיאה הישר למכונית. "המשמרת השנייה מתחילה", היא מציינת. בביתה של מטלון, ג'ינג'ר הכלבה התזזיתית מקבלת בחשדנות זהירה את שתי הדיירות החדשות. "דווקא מבני אדם היא מפחדת, אבל עם כל החיות שהגיעו לכאן במהלך השנים היא מסתדרת מצויין", מגלה מטלון.

 דלת הכלוב נפתחת, בובת אלף שעירה מבצבצת מתוכו ומטלון מסבירה שהיא נועדה להשלים את הטיפול בגורות ומעניקה להן חום פרוותי במרבית שעות היממה. שתי הגורות מריחות את דרכן החוצה לסלון, בזמן שמטלון מכינה להן את מנת החלב. "אני מאכילה אותן כל שלוש שעות עם תחליף חלב מיוחד לגורים. לכל אחת יש בקבוק משלה", היא אומרת. "הן שואבות את הכמות במהירות. יש להן תיאבון בריא".

​

 בתום כל הנקה, לוקחת מטלון את כל אחת מהגורות לחדר השירותים, שם מעל האסלה היא מסייעת להן לעשות את צרכיהן בעזרת ניגוב עם מטלית לחה. עד כה השתיים מתפתחות בקצב משביע רצון. הן כבר החלו לכרסם ירקות תחת השגחה ולשמחת מטלון, ילדיה נרתמים לעזרה בטיפול בתינוקות הקוצניים. "אנחנו הולכים בזהירות בבית כדי לא לדרוך עליהן, כי הן שובבות לא קטנות", היא אומרת. "בלילות אני קמה כל שלוש שעות, מיניקה אותן ושוב לוקחת אותן לשירותים. הן מתכרבלות סביב האבא המאמץ שלהן וחוזרות לישון".

​

הנקה מסביב לשעון וטיולים בסלון

הדרבנים המצויים (דרבנים הודים) נחשבים למכרסמים הגדולים המצויים ברחבי ישראל ונחשבים לחיות בר מוגנות. הם צמחוניים, עטורי קוצים ארוכים ופעילים בעיקר בשעות הלילה. בטבע מסוגלים הדרבנים להאריך חיים בין 12-14 שנה והם נפוצים בעיקר בקרבת אזורים חקלאיים שם הם מוצאים את עיקר מזונים כמו פקעות, בצלים, קני שורש, צמחים, ירקות פירות וגזעי עצים.

עד שנת 2000 ניתנו היתרים לציד מבוקר של דרבנים כדי לווסת את הגידול באוכלוסייתם. עם הירידה בצפיפות האוכלוסיה הופסק כליל מתן ההיתרים כדי למנוע מצב בו יהיו בסכנת הכחדה והם נחשבים לבעלי חיים מוגנים על פי החוק להגנת חיות הבר, אך עדיין סובלים מאיומי ציד רבים ופגיעה בשטחי המחייה שלהם.

​

 שתי הגורות זוכות אומנם לתחליף אם אנושי, אך הדבר חושף אותם להחתמה בה הן עשויות לקרבה של בני אדם, דבר שעלול להציב קשיים בעת הניסיון להרגילם לחיים עצמאיים בטבע. לפני כשלוש שנים, מטלון טיפלה בדורית, גורת דרבנים יתומה, אך תהליך השבתה לטבע לא צלח והיא חיה כיום בשבי. "כדי להרגיל את החיות לחיים ללא מגע אדם, הן צריכות להיות בכלוב איקלום מיוחד באזור טבעי. עשינו זאת בעבר בהצלחה עם קיפודי חולות ואני מקווה שגם עם שתי החמודות הללו, הדבר יתאפשר", מסכמת מטלון. בינתיים, בשבועות הקרובים שתי הגורות תהיינה עסוקות בטיולים בסלון הביתי של מטלון, בשתיית חלב חם ושינה מפנקת.

​

הפקח יעקב שמקבל דיווחים על התקדמות שתי הגורות הקטנות, מחכה לרגע בו הן תגדלנה וניתן יהיה לבחון את נושא השבתן לטבע. "אני מקווה שיהיה אפשר להציב את כלוב האיקלום שלהם בסמוך לבית שלי, שהוא די קרוב לאזור בו חילצתי אותן לראשונה", הוא אומר. "כבר נקשרתי אליהן ואני מוכן להשקיע הרבה כדי לעזור להן לשוב לטבע".