top of page
3

קרציות

קרציות הן אחד מטפילי העור הנפוצים ביותר בחיות הבית. קרצית הכלב החומה Rhipicephalus sanguineus נפוצה ביותר בארץ ובעיקר באזור הצפון עקב המצאות שטחים פתוחים נרחבים, קרבה לחיות המשק כגון צאן ובקר וכן לחיות הבר. למרות הסברה שקרציות נפוצות בעיקר בקיץ ישנה נגיעות רבה בקרציות דווקא בחדשי האביב ואף בימים חמימים בחורף הקרציות פעילות ביותר. לעומת זאת בקיץ החם והיבש פעילות הקרציות פחותה במידת מה. קרציות נפוצות בעיקר בכלבים אך לעיתים ישנה נגיעות בחתולים ובעיקר בחתולים אשר מסתובבים מחוץ לבית. 



קרצית הכלב החומה (בוגר)

 

מחזור החיים של קרצית הכלב דומה למחזור החיים של הפרעוש. מציצת דם ולאחריה הטלת ביצים על הארץ או באזור המחייה של הכלב. מהביצים מתפתחות לרוות ולאחר מכן נימפות אשר בניגוד לקרצית הבוגרת, הן בעלות 3 רגלים. מין הנימפות מתפתחות הקרציות הבוגרות. הקרצית יכולה לשהות על חיית המחמד בין שבוע לשבועיים.

 
 

מחזור החיים של קרצית הכלב החומה

 

 

 

 

בניגוד לפרעושים אשר מהווים בעיקר מטרד לחיות המחמד, הקרציות טומנות בחובן סיכון רב ביותר לבעל"ח ולעיתים נדירות גם לאדם. קרצית הכלב היא אחד מין הפונדקאים של חיידקים ממשפחת הריקציה Rickettsia spp.
חיידקים אלו הם חיידקים תוך תאיים אשר אינם יכולים להתרבות בעצמם אלא רק בתוך תאים אחרים בדומה לוירוסים.חיידקים אלו עוברים במהלך תהליך מציצת הדם מבעל"ח:

1. Rickttesia conorii - גורמת לקדחת הבהרות באדם.

2.Ehrlichia platys, Ehrlichia canis – גורמת לקדחת קרציות בכלבים.

הקרצית עשויה להעביר טפילי דם אחרים כגון Babsia canis ו Hepatozoon canis

 

בנוסף להעברת המחלות הנ"ל נגיעות קשה בקרציות יכולה לגרום לאנמיה (חוסר דם), דלקות עור ולעיתים אף לשיתוק קרציתי המתבטא בחוסר תפקוד של גפה עקב הימצאות קרציה.

קדחת קרציות הינה המחלה הזיהומית הנפוצה ביותר בכלבים בישראל ונחשבת לאחד מגורמי התמותה העיקריים בכלבים. קדחת הבהרות באדם הינה נדירה ביותר אך בכל שנה מאובחנים מספר מקרים בארץ.

 

 

קדחת הקרציות היא מחלה בעלת 3 שלבים:

שלב אקוטי: הכלב מראה מסימנים קלים כמו חום, עייפות, חוסר תיאבון ועד סימנים קשים כמו דימומים בלתי פוסקים מהאף, בצקות, עוורון עקב דימום תוך עיני ועוד. ספירת דם תראה בשלב זה ירידה במספר טסיות הדם, הקשורות במנגנון הקרישה. לעתים נדירות ניתן לראות את הטפיל עצמו במשטח דם. כלב אשר "התגבר" על השלב האקוטי עלול לעבור לשלב הבא: השלב התת קליני.

שלב תת קליני: בשלב הזה לא נראים סימנים קליניים והכלב נראה בריא לחלוטין, אך נושא רמה גבוהה של נוגדנים. ספירת דם עשויה להעיד בשלב זה על ירידה בטסיות, בכדוריות אדומות ובכדוריות לבנות. תוך שבועות ספורים מתחילת שלב זה הכלב עובר לשלב הכרוני של המחלה.

שלב כרוני: שלב זה נקרא גם השלב הקטלני בשל הדרדרות מהירה במצב הכלב ובלי יכולת להצילו במקרים רבים. בשלב זה גורם החיידק לדיכוי חזק של מח העצם ולפגיעה במערכת החיסונית ולכן ניתן לראות זיהומים משניים, דלקת ריאות, פגיעה כלייתית, דלקות פרקים, הפלות ועוד. הסימנים הקליניים דומים לעתים לסימנים בשלב האקוטי אך חריפים יותר.

ניתן לבדוק חשיפה לריקציות באמצעות בדיקות דם הנעשות במרפאה. עיתוי הבדיקה הינו מרכיב חשוב בזיהוי ואיתור המחלה.

 

מניעת הנגיעות בקרציות הינה פשוטה. ישנם מוצרים רבים אשר מונעים נגיעות בקרציות. לחברת Bayer

ישנם שני מוצרים: קולר נגד קרציות Kiltix®  מכיל שילוב של שני חומרים הקוטלים את הקרציות ודוחים קרציות מלהצמד לבעל החיים. מוצר נוסף נקרא  Advantix® מוצר זה משלב טיפול נגד פרעושים וכן נגד קרציות, מוצר זה הינו רעיל ביותר לחתולים.

מוצרים נוספים הם קולר Scalibor® של חברת ,Intervet קולר זה מכיל חומר הדוחה קרציות וכן דוחה זבובי חול אשר מעבירים את טפיל הלישמניה .Lishmania טפיל זה אינו נפוץ באזור הצפון. קולר זה הינו עמיד במים.

מוצר אחר הינו קולר Prevntic® של חברת Virbac קולר זה מכיל את החומר אמיטראזAmitraz  אשר אינו מומלץ לשימוש בקרבת אנשים הסובלים מסכרת או בכלבים הסובלים מסכרת.

יש לציין שכל הקולרים הנ"ל רעילים מאד לחתולים. במידה ומעונינים לשים קולר נגד קרציות על חתול, הקולר היחיד אשר מומלץ להשתמש בו נקרא Bolfo®  ואף הוא מיוצר על ידי חברת Bayer.

לעיתים ישנה נגיעות חריפה ביותר בקרציות גם באזור הבית ובאזור המרבץ של בעלי החיים, במקרים הנ"ל אנו ממליצים על ביצוע הדברה מקצועית בתאום עם הוטרינר המטפל.

לסיכום, נגיעות בקרציות הינו מצב הדורש התיחסות וטיפול הן ידי הבעלים והן על ידי הרופא הוטרינר.

ערנות ומניעת נגיעות אינן מסובכות ומונעות סבל מיותר מחיות המחמד אשר בבעלותינו.

בברכה, צוות המרפאה.

filler_brown_dog_tick01.jpg
tick03.gif
scalibor3.jpg
bolfo.jpg
virbac_preventic.jpg
kiltix_large.jpg

 מאת: ד"ר שלומי עמיאל וד"ר רואי להב המרפאה הווטרינרית בשבי ציון

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמר: ד"ר זרצקי את עמיאל

bottom of page