"תולעת הפארק"
תולעת הפארק, או בשמה המדעי: Spirocerce Lupi הינה תולעת המשלבת במחזור חייה את הכלב וחיפושית הזבל והינה גורם מסכן חיים לכלב ללא אבחון וטיפול מוקדם.
התולעת חיה בשלב הבוגר בדופן הושט של הכלב, כאשר היא יוצרת סביבה גידול גדול המונע מהכלב יכולת להעביר מזון מהפה דרך הושט לקיבה. כלב נגוע פולט את המזון לפני הגעתו לקיבה. מתוך הגידול בושט התולעת מטילה ביצים הממשיכות לנוע במערכת העיכול עד אשר הן יוצאות עם הצואה לסביבה. כלב נגוע הנותן צואה, הצואה מלאה בביצים אשר לא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
חיפושית זבל אוהבת לאכול צואה ולכן בולעת יחד עם הצואה ביצים. בתוך החיפושית בוקעת הביצה ומתפתחים שלבים ראשונים של התולעת.
כאשר כלב אוכל צואה יחד עם החיפושית הוא נדבק בתולעת. בתוך הקיבה של הכלב החיפושית מתפרקת ומשתחררת התולעת אשר חודרת את דופן המעי לתוך כלי הדם של המעיים. במשך מספר חודשיים התולעת נודדת בדופן כלי הדם לכיוון אבי העורקים (האורטה) בבית החזה. כאשר התולעת מגיעה ליעד היא עוברת מאבי העורקים אל הושט הסמוך לה, זהו מעבר מאד מסוכן ועלול לגרום לקרע של אבי העורקים ולכן למוות מיידי כתוצאה מדימום.
אם הכלב שורד את הנדידה התולעת מתיישבת בושט ומתחילה מחזור חיים חדש, לעיתים התולעת "טועה" במסלולה ויוצרת גידולים ממאירים אחרים כגון עמוד השדרה.
סימני המחלה:
לרב לא ניתן להבחין בהדבקה בתולעת עד אשר היא מגיעה לבית החזה לושט, (מסלול הנמשך יותר מ-3 חודשים ).
לאחר שהתולעת מתיישבת בושט ויוצרת את הגידול הסימנים לרב הם פליטת מזון לא מעוכל מיד לאחר האכילה, הקאות של מזון מעוכל חלקי, חולשה, איבוד משקל ורזון.
סיבוכים נוספים הם מהמעבר של התולעת מאבי העורקים לושט - הגורם לקרע של כלי הדם, דימום מאסיבי לבית חזה ומוות.
לעיתים התולעת יוצרת באזור בית החזה גירוי של עמוד השדרה ולכן יש שינויים במבנה החוליות, כאבים וסימנים עצביים משניים.
במקרים נדירים בהם התולעת טועה בדרך ישנן סימנים לפי המיקום בו התולעת מתיישבת.
אבחון:
1. בדיקת צואה לחיפוש ביצים של התולעת.
2. צילומי רנטגן של בית חזה (איתור הגידול בושט ושינויים במבנה עמוד השדרה).
3. אנדוסקופיה (שימוש בסיב אופטי לצורך המחשת הגידול).
טיפול:
הטיפול כולל הזרקה של חומר ההורג את התולעת בכל מיני דרכים. הטיפול לא תמיד יעיל, לכן הטיפול המועדף הוא מניעה !!!
· טיול עם הכלבים קשורים ברצועה בכדי שלא יאכלו זבל....
· איסוף צואה של הכלבים.
· זריקה אחת ל3 חודשים (מומלץ אף בתדירות גבוהה יותר) של חומר ממשפחת האיברמקטין.
-
לא ניתן להזריק חומר מנעתי לכלב מגזעי קולי ומעורבים בגזעים אילו.
-
-
התולעת איננה מדביקה בני אדם ולא יוצרת תחלואה בחתולים.
נשמח עזור ולייעץ בשאלות בנושא
מרכז רפואי וטרינרי
04-8703773